לעשות מזה סיפור - 18-19

תאריך:

08/10/2018 09:00 עד 12:00   
22/10/2018 09:00 עד 12:00   
05/11/2018 09:00 עד 12:00   
19/11/2018 09:00 עד 12:00   
03/12/2018 09:00 עד 12:00   
17/12/2018 09:00 עד 12:00   
31/12/2018 09:00 עד 12:00   
14/01/2019 09:00 עד 12:00   
28/01/2019 09:00 עד 12:00   
11/02/2019 09:00 עד 12:00   
25/02/2019 09:00 עד 12:00   
11/03/2019 09:00 עד 12:00   
25/03/2019 09:00 עד 12:00   
08/04/2019 09:00 עד 12:00   
15/04/2019 09:00 עד 12:00   
29/04/2019 09:00 עד 12:00   
13/05/2019 09:00 עד 12:00   
27/05/2019 09:00 עד 12:00   
17/06/2019 09:00 עד 12:00   

מקום:

בית יצחק

סוג:

בתי מדרש / קבוצות לימוד

קהל היעד:

מבוגרים

מספר משתתפים:

עד 20

מטרות:

מחקר, תיעוד , שימור והפצה של סיפורי התושבים והקהילות בעמק חפר

יעדים

הכשרה וציוד חברי הקבוצה ומעגלי פעילים נוספים בכלים לתיעוד סיפורי חיים והפקת תוצר סיפורי לשימושים שונים.

יעדים
איתור שותף לביצוע עבודת תיעוד (מוסרן) וביצוע מהלך מלא של תיעוד על פי טכניקה סיפורית.
הפקת תיק תיעוד הכולל מידע כללי על המוסרן, התרשמות אישית של המספר אודות דמות המוסרן, ציר זמן (נרטיב חיים) ותוצרים סיפוריים.

בחינה מחודשת של טקסטים שקיבלו מעמד סימבולי בעיניי הציבור הישראלי-יהודי, ומתן פרשנות , ביטוי , דרשנות חדשה לטקסט

יעדים
בחירת טקסטים ממקורות יהודים או ישראלים-עבריים שיש להם חשיבות סמלית בעיניי הציבור, או שראוי לדעת המספר/ת שתהיה להם חשיבות כזו.
ביצוע מהלך עבודה על הטקסט בטכניקות עיבוד מתקדמות לטובת קבלת החלטות על אינטרפרטציה אישית ודרך הגשה

מדדי הצלחה:

  • יצירה של לפחות 20 תיקי תיעוד מישובים שונים בעמק חפר
  • קיום שני ערבים המביאים את תוצרי העבודה לקהל הרחב בעמק
  • שיתוף פעולה עם מחלקת התיעוד בעמק והנגשת החומרים לקהל הרחב במסגרות שונות.

רציונל:

כאשר עוסקים בתרבות של קהילה חלק מהותי המהווה עוגן הם סיפוריהם של חברי הקהילה - אוסף של סיפורים שמרכיבים שלם הגדול מסך חלקיו.
תיעוד סיפורי חיים מבוצע כיום במסגרות שונות ובאופנים שונים. הדרך השכיחה היא ריאיון בו נאסף הנרטיב של המרואיין ואז נשמר בארכיון או נמסר להמשך עיבוד. הנחיית מספרי סיפורים בתהליך תיעוד סיפור חיים מאפשרת לגייס כמה מהמיומנויות הייחודיות להם – היכולת להתקרב בשיחה לכל אחד, היכולת לזהות באוזן חלקים בנרטיב האוצרים סיפורים מעניינים, היכולת לזהות עלילות המסופרות במקביל מבלי דעת, היכולת להבחין במה שלא סופר וחסר בוודאות, והיכולת לעבד במהירות חומרים נרטיביים לכדי סיפורים שלדיים. בהמשך להכשרת חברי הקבוצה כמנחי פעילויות רצף סיפוריות, כמספרי מקום ומספרי קהילה, ההתפתחות לכיוון התיעוד והעשרת ארגז הכלים המקצועי שלהם, נראתה כהתפתחות טבעית. סיבה נוספת לכך הוא הרצון להרחיב את אפשרויות התעסוקה שלהם ואת תרומתם האפשרית לקהילה.

תוכן:

מפגש 1 – עסק בהקמת תכנית העבודה לעונה זו, ובהנחיות לאיתור טקסטים סימבוליים ותחילת העבודה עליהם.

מפגשים 2-7 – עסקו במקביל בעיבוד טקסטים לביצוע, ובלימוד טכניקת תיעוד סיפורי חיים. כל מפגש נפתח בבדיקת עבודות – ביצוע ותיעוד – ומשוב של חברי הקבוצה והמנחה. בכל מפגש היה גם אלמנט למידה פרונטלי אודות הטקסטים וקבלת החלטות ביצוע, ואלמנט למידה הנוגע לתיעוד.

מפגשים 8-10 – סגירת תיקי תיעוד והכנה לביצוע של תכנית שלמה ע"י חברי הקבוצה. התכנית כוללת את ביצוע הטקסטים שנבחרו ומספר סיפורים אודות דמויות מתיקי התיעוד (כאלה המתגוררות בעמק חפר), או סיפורי-מקום/קהילה/אישי אחרים שנוצרו ע"י חברי הקבוצה.

תמונות:

ספקים:

הסברים:

השנה עבדה הקבוצה בשני מודלים מרכזיים :
1. מודל של 'המספר הקהילתי' : סיפורי מקום וסיפורי קהילה, ייחודו של המהלך מסתכם בכמה היבטים המהווים חלק חשוב בעבודה בתוך קהילה .
2. עבודה טקסטואלית על חומרים שהם מתוך הקנון הספרותי היהודי - ישראלי. יכולת לקחת טקסטים שכולנו מכירים ולספר אותם - לקרא אותם בדרך חדשה -- אישית כזו המוסיפה פרשנות חדשה .
השלב המעשי של מספר הקהילתי , לצערנו , עדיין לא יצא לדרך בשל עיכוב בתמיכה כלכלית של המחלקה לתרבות יהודית (צביקי אייגנר) שרק בעזרתה מהלך כזה יכול הלתקיים
התקיימו שני ערבים כתוצרים של הלימוד:
• ערב סיפורי הבית הדו-קומתי הראשון בעין החורש. הציבור הוזמן לשבת על הדשא מול הבניין, עליו הוקרנו תצלומי הבניין בתקופות שונות. כל תקופה ייצגה שינוי בתפקוד המבנה, על הסיפורים הקשורים אליו ולדמויות שפעלו בו וסביבו, שסופרו בביצוע חי.
• סיור סיפורי סליקים בעין החורש. המשתתפים הוזמנו לסיור הליכה שלארכו הגיעו לסליקים בעין החורש, על סיפוריהם שסופרו בביצוע חי תוך כדי הסיור. הביצוע החי אפשר למשתתפים לשאול שאלות, בנוסף להפעלות כאלה ואחרות שהפעיל אותם המספר. דרך סיפור הסליקים סופר סיפורה של תקופה שלמה בתולדות היישוב.
את המודל השני של עבודה על טקסטים הציגו 2 משתתפות התכנית בכנס ניצנים , וערב מיוחד של כל המשתתפים יתקיים בחודש חשוון תשפ בעמק חפר כחלק מראשי חודשים . (ערב זה אמור היה להתקיים באלול תשעט ונדחה לבקשת המשתתפים.

תובנות:

יש מקום רב לעבודה של מספרי סיפורים בקהילה, ותחום המספר הקהילתי מהווה כלי עבודה משמעותי וחשוב בעבודה זו. חשוב לתת מקום לחלק המעשי , אנו מקווים כי המהלך יתקיים בהמשך.
בשנת תש"פ לימור שיפוני , מנחת הקבוצה מזה 7 שנים, עושה הפסקה . אנחנו נמשיך בעובדה של מספרי סיפורים ונרחיב לתחום התאטרון עם מנחה חדשה שמכוונת לעבודה שתוצריה יהיו גם לילדים וגם למבוגרים.

תקציב כולל:

עד 50,000 ₪

צור קשר:

חומר פרסומי ושיווקי:

גילאים:

מבוגרים (19+) י

מאפיינים:

גופים שותפים:

מקומי:
ללא שותפים
תרבות יהודית - מורשת ישראל עמק חפר
המועצה המקומית
המרכז הקהילתי
ארצי:
ללא שותפים
משרד ממשלתי:
ללא שותפים
פילנתרופיה:
ללא שותפים

מרחבי פעילות:

בלתי פורמאלי-קהילתי